שיחת הווידאו הייתה אחד מרגעי השיא של יום העמיתות והעמיתים הראשון בקרן מנדל-ישראל, שנערך במתכונת וירטואלית ואפשר מפגשים אישיים לצד מפגשים רבי-משתתפים בין העמיתות והעמיתים מכלל תוכניות הקרן.
בשיחה סיפר פרופ' ריינהרץ על פגישתו הראשונה עם מורט מנדל בבוסטון, בתקופה שעדיין היה נשיא אוניברסיטת ברנדייס, ובה הציע לו מורט מנדל להצטרף לוועד המנהל של הקרן. "אמרתי למורט, אין לי זמן, אני עסוק [...] אבל למורט אי-אפשר היה להגיד לא, ואז הצטרפתי לבורד".
כמו כן סיפר פרופסור ריינהרץ על יחסיו המיוחדים של מורט עם אחיו-שותפיו, על היותו קשוח ומעורר יראה מצד אחד, ורגשן וחם מן הצד השני, על סקרנותו האינסופית ופתיחותו הגדולה ללמוד מכל אדם, על היותו צנוע הליכות, לצד נדבן גדול, ועל הקשר החם בינו ובין מדינת ישראל, שהחל לאחר מלחמת ששת הימים.
לבסוף סיפר ריינהרץ על יחסיהם הקרובים לאורך השנים ועל שיחתם האחרונה – סמוך מאוד לפטירתו של מורט. "הוא היה חבר יקר, ואני חושב עליו בכל יום. באיזשהו קונטקסט מורט עולה, ואני באמת מאמין ששם למעלה הוא עוד מתסכל ובוחן אותנו ורוצה לדעת מה אנחנו עושים, ואני חושב שבסך הכול הוא היה יכול להיות די מרוצה".
