ספרים חדשים פרי עטם של חברי סגל קרן מנדל-ישראל

למאגר הספרים פרי עטם של חברי סגל מנדל נוספו בשנה האחרונה חמישה: שלושה מהם על-ידי חברי סגל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית: לחבר את האיים ליבשה, מאת פרופ' ענת זוהר; הולדת הספק, מאת פרופ' משה הלברטל; ו Collaborative Governance, Theory and Lessons from Israel  בעריכתה של ד"ר נטע שר-הדר (יחד עם ד"ר ליהיא להט ופרופ' יצחק גל-נור), ושניים מפרי עטן של חברות סגל מרכז מנדל למנהיגות בנגב: כוכב: נשים בדואיות פורצות דרך, מאת פרופ' סמדר בן אשר, והפנטום הציוני מאת פרופ' דנה אריאלי. נראה שהמשותף בין ספרים אלו, שנכתבו מנקודות מבט ודיסציפלינות שונות, הוא קריאה למנהיגות להתבונן באומץ על המציאות הקיימת, לאתגרה, ולזהות בה אפשרויות לשיפור חינוכי וחברתי.

לחבר את האיים ליבשה
מאת פרופ' ענת זוהר
הוצאת עם עובד

בספרה האחרון לחבר את האיים ליבשה, שואלת פרופ' ענת זוהר מדוע למרות שרפורמה רודפת רפורמה, מערכת החינוך הישראלית דורכת במקום ואינה מצליחה להשתפר. כמו כן , שואל הספר למה לא מתרחש חיבור בין היוזמות הפדגוגיות השונות הבאות מלמטה למעלה לרפורמה מקיפה? פרופ' ענת זוהר עוסקת שנים רבות בשאלת ההוראה והלמידה עתירות החשיבה ומקומן בתאוריות פדגוגיות משתנות. ענת מצויה היטב בניסיונות השונים שנערכו במהלך השנים להטמיע תוכניות פדגוגיות חדשניות במערכת החינוך בישראל, את חלקן אף הובילה, ועדיין, לטענתה, איי החדשנות אינן מתחברים אלה לאלה לכדי יצירת יבשה. הספר לוקח כמקרה מבחן את  הרפורמה אותה קידמה ענת כאשר כיהנה כיו"ר המזכירות הפדגוגית במהלכה נעשה ניסיון מקיף להטמיע תהליכי הבנה וחשיבה בכלל מערכת החינוך. התשובה שהיא מציעה היא שינוי מוקד ההתבוננות- מתהליכי שינוי המדגישים מבנים ומנהל  לתהליכים פדגוגיים רחבים ועמוקים. את מושג הפדגוגיה מפרשת ענת כמהות ההוראה והלמידה, שלהכרתה דרוש ידע עמוק: רב שנים, תאוריות, מחקר ומסורות למידה. ענת מזכירה לקוראיה שלב העשייה הבית ספרית הוא רכישת ידע עמוק ואסטרטגיות חשיבה ולכן לעולם יש לעסוק בשאלה מהם המאפיינים של הוראה ולמידה איכותיות להשגת ידע זה. בדומה למטרת הלמידה בבית הספר, שהיא רכישת ידע (בשילוב המיומנויות הנדרשות להשיגו), כך גם בקרב מובילי השינוי הפדגוגי, ראוי שהמטרה תהיה רכישת ידע עמוק של תהליכי הוראה, והטמעתם – החל משלב ההכשרה המקדימה של פרחי ההוראה, דרך פיתוח המקצועי של המורים, ועד לתכנון ובניית תכניות הלימודים. באחד הפרקים המרכזיים בספר, ענת מעודדת את המנהיגות להיות מנהיגות פדגוגית והוראתית, כזאת שתשכיל להכיר בחשיבות ההתבוננות במהות הפדגוגית, ולא רק בקביעת מבני השינוי, ושתאפשר לאנשי החינוך המובילים את העשייה החינוכית, לעסוק באופן מושכל ושיטתי במטרות העומק ההוראה והלמידה ובדרכים להשיגן, ובכך לקדם את השיפור המיוחל בחינוך בישראל.

הולדת הספק
מאת פרופ' משה הלברטל
הוצאת מאגנס

בספרו הולדת הספק, פרופ' משה הלברטל בוחן את הוראות ההלכה המצויות בספרות התנאים [מאות ראשונה ושניה לספירה], שנוצרו במרחבים של מצבי ספק ואי-וודאות. בספר ימצא עניין גם מי שאינו מצוי בספרות ההלכתית הקדומה, כי העקרונות שפרופ' הלברטל מציע לבירור הוראותיה נכונים לצורך קיומי-אנושי ועל-זמני -  תיווך בין קריאת מציאות שלעולם היא מוגבלת עבור האדם, לבין רצונו של האדם להתנהל בביטחון במרחב הספק ולהימנע ממחיר הטעות שהוא מזמן. בשיחה אישית עם משה על מחקרו, הוא דיבר על מושג שנטבע על ידי חז"ל ,זמן "בין השמשות" (פרק ו' בספר), המתאר מצב בו אין קשר בינארי בין שני מושגים, של ביטוי והיפוכו (כמו וודאות ואי-וודאות). זהו זמן ביניים חמקמק שלא ניתן לתחמו בתיאור מילולי. ככזה, הוא זמן מאפשר: את התערובת של היום שמסתיים והלילה שמתחיל; את קיומם המלא, במקביל, של משך היום ומשך הלילה; את נקודת המעבר בין היום ללילה, הקיימת, אך בלתי ניתנת להחזקה. זהו זמן המוגדר בפילוסופיה כעמימות, שמקורה לדעת אחדים הוא אפיסטמי (ביכולת שלנו לזהות תופעה), ולדעת אחרים -- בתופעה עצמה. כינונם של מרחבי הגבול האלה, העמומים, הנביטו את הספק שאפשר לתנאים גם לקבוע הלכות באופן ייחודי (המשפט יעדיף בדרך כלל מצבים בינאריים), ומפתיע, וגם לייצר מרחב של שיח אודות העמימות עצמה ואפיונה. אלה הולידו, כדבריו של פרופ' הלברטל, מרחבים נוספים ורצויים לאפשרויות של הרחבת המבנה החברתי, וגם ל"פיתוחים מרהיבים", כלשונו, של ההלכה.