גרעין של רעיון צומח לכדי חזון ומתגשם באמצעות קרן גדולה ומשפיעה המפעילה מגוון של תוכניות בישראל ובצפון אמריקה בתחומי המנהיגות החינוכית, ניהול מוסדות ללא מטרות רווח, מדעי הרוח, חיים יהודיים ומעורבות עירונית. כיצד זה קורה?
בספר החדש בעריכתו פורס
פרופ' דניאל פיקרסקי, יועץ חינוכי ותיק ובכיר בקרן מנדל, את הסיפור הזה. בהקדמה העשירה של הספר פיקרסקי מוליך את הקורא לאורך המסע שבו נוצרו תחומי הפעילות העיקריים של הקרן – מהולדת הרעיון ועד ליישומו. לאחר מכן הוא מזמין את הקורא להכיר כמה ממרכיבי הליבה של הסיפור – הפעילויות וההישגים המופלאים של הקרן למען יהדות ישראל ויהדות צפון אמריקה – מפיהן של דמויות המפתח המעורבות, שכל אחת מהן תורמת פרק.
לאחר ההקדמה, חלקו הראשון של הספר מתאר את גיבושן והקמתן של שתי התוכניות שהיו לתוכניות הדגל של הקרן: תוכנית עמיתי ירושלים ובית ספר מנדל למנהיגות חינוכית.
החלק השני והחלק השלישי מתארים את הולדתם והתפתחותם של מוסדות הקרן ותוכניותיה בישראל ובצפון אמריקה, ואת התפקיד המרכזי שמילא
מורטון ל' מנדל – המייסד, היו"ר ראשון וה-C.E.O של קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל – בפיתוחם ובפיקוח על פעילותם. "ללא כישרונו, יכולת הארגון שלו, הכריזמה השקטה, החזון והנחישות, כל... המתואר בספר זה, וכל הטוב שבא לעולם בזכות קיומה של הקרן, היה לא מתרחשים", כותב פיקרסקי.
בספר מודגש גם תפקידו החשוב של
פרופ' סימור (שלמה) פוקס, "מנהיג חינוכי גדול מהחיים, כריזמטי, בעל חזון (אך גם פרגמטי), ששותפותו עם מורט מנדל הייתה חיונית בהקמתם ובהתפתחותם של מפעלות [מנדל]", ותרומתה הרבה של
אנט הוכשטיין – שנים רבות נשיאת קרן מנדל-ישראל – ביישום יעדיה של הקרן בישראל.
לאורך הספר נחשף הקורא לעושר של רעיונות, שיחות ושאלות בעלות ערך במגוון של נושאים חשובים, בהם מחקר המוקדש לשיפור הפרקטיקות; דרכים לטיפוח שינוי אינדיבידואלי, חברתי וחינוכי; מודלים של מעורבות פילנתרופית; התכונות הדרושות למנהיג אפקטיבי, ועוד. את אוסף ההשקפות והרעיונות שבספר משלימים פרקיו האחרונים, שבהם מתארים שלושה אנשי חינוך מובילים, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם קרן מנדל במשך שנים רבות בתור יועצים, את תפיסותיהם בנוגע לתפקידה של הקרן, להשפעתה ולפוטנציאל שלה. שלושתם –
פרופ' לי שולמן,
פרופ' סם ויינברג ופרופ' דיוויד כהן ז"ל – מציגים תובנות ומעלים חששות מעוררי מחשבה.
לא במקרה מתאר פיקרסקי את "העצמת מנהיגות" כפרויקט ולא כספר, ובתור פרויקט הוא דרש מכל משתתפיו לפרוס באופן שיטתי את משמעותם וחשיבותם של היוזמות וההישגים של קרן מנדל, ולשתף את הקוראים במה שפיקרסקי מתאר כ"רעיונות ופרקטיקות פורצי דרך שפותחו, לוטשו ושופרו בעולם המנדלי". חוקרים, אנשי מקצוע ומנהיגים המבקשים לשפר את החינוך והחברה יוכלו להפיק מספר זה תועלת רבה.
